קרדיט לתמונה: אתר רשמי של מכבי תל אביב
המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל הקפיאה לחלוטין את הספורט הישראלי, מלבד הנציגות שלנו שמשחקות באירופה בכדורסל ובכדורגל. בימים האחרונים הדיבורים על חזרה לליגות המקומיות תופסת תאוצה, ולמנהלות הכדורסל והכדורגל לא ממש איכפת שהמשחקים אולי ישוחקו, אבל הספורטיביות לא תהיה קיימת כלל.
בפעם השנייה ב- 4 השנים האחרונות הספורט ישראלי מוקפא לחלוטין בגלל נסיבות שמוגדרות כוח עליון.
אם בשנת 2020 היתה זו מגיפת הקורונה שהשביתה לא רק את הספורט בישראל אלא בכל העולם, הגיעה שנת 2023 שהביאה איתה את המלחמה שעצרה את הספורט בישראל לחודש וחצי.
אחרי 3 שבועות קשים, במדינה התחילו לחזור לאט לאט לשגרה, או כמו שקוראים לזה בישראל, שגרת מלחמה. גם בספורט הישראלי החליטו לחזור לאמץ את שגרת המלחמה, והודיעו שהכדורסל והכדורגל המקומי יחזרו לפעילות.
היום קם הדבר ונהיה, והליגה הלאומית בכדורגל חזרה לפעילות וככל שחושבים על ההחלטה המנותקת להחזיר את המשחקים, מבינים יותר ויותר מה המניע, ולא, המניע הוא לא אסקפיזם לאוהדים.
אז מה המניע אתם שואלים? כסף. לא פחות ולא יותר.
זה הרי ברור לכולם שהחזרה לשגרת ספורט בזמן המלחמה נובעת משיקול כלכלי. חלק גדול מהקבוצות והמנהלת לא יכולות להתקיים ללא הכסף שהן מקבלות מחסויות, ספונסרים, זכויות שידור ומהטוטו. תוסיפו לזה את חוסר הרצון של משרד הספורט להעניק פיצויים לקבוצות הכדורגל והכדורסל, והנה לכם סיבה מעולה להחזיר את הפעילות.
בסוף השבוע הנוכחי הליגה הלאומית בכדורגל החלה את המשחקים מול יציעים ריקים (עם כל הכבוד לתמונות החטופים שמונחים על הכיסאות). האם לשם כך חידשו את הליגה? בעוד שבוע תתחדש גם ליגת העל בכדורגל ומיד לאחר מכן גם ליגות הכדורסל המקומיות יחלו את העונה, וכל הליגות הללו יקיימו משחקים ללא קהל. האם זה הגיוני?
יש חלק שאפילו יותר כואב ב "חזרה לשגרה" הזו:
היום ברצועת עזה יש יותר מ -230 חטופים, שחלקם אנשי ספורט, אוהדי ספורט וספורטאים. אליהם אפשר וצריך להוסיף את מאות אלפי חיילי המילואים שנמצאים היום בצו 8. מותר להניח שרובם חלק מעולם הספורט, אם זה כמקצוע ואם זה כאוהדי קבוצות. האם למישהו שאין לו אינטרס כלכלי בחזרה לפעילות, נשמע הגיוני שאנחנו כאן בישראל חוזרים לשגרה כשכל כך הרבה אנשים נלחמים יום יום על חייהם? מצטער, לי זה נשמע כמו החלטה הזויה ומנותקת לחלוטין.
מעבר לסיבות שציינתי עד כה, שאין להן ולו קשר אחד לספורט, יש מספיק סיבות ספורטיביות לא לחזור לפעילות. בעצם, אדייק ואומר שהסיבות הן לא ספורטיביות, מכיוון שהחזרה של הליגות המקצועניות, היא מעשה לא מקצועי ולא ספורטיבי.
אתחיל לרגע מענף הכדורסל דווקא:
לישראל יש 4 נציגות במפעלים אירופים שבשל המלחמה, מארחות את משחקי הבית שלהן בחו"ל. כיצד הן אמורות לנהל את לוח הזמנים שלהן במידה והליגה אכן תתחדש בקרוב? כיצד קבוצה יכולה לנהל אורח חיים ספורטיבי ותקין אם היא צריכה לטוס 3-4 טיסות בשבוע, כל שבוע?
הבעייה של הפועל חולון והפועל ירושלים פחותה במקרה הזה מכיוון שבליגת האלופות של פיב"א, יש פחות משחקים, אבל הפועל תל אביב ובמיוחד מכבי תל אביב, יפגעו קשות במידה והליגה תתחדש במתכונת שאותה מתכננת מנהלת הליגה.
בעייה נוספת היא שבליגת העל בכדורסל יש קבוצה שלמעשה פינו אותה מביתה. אני כמובן מתכוון להפועל גליל עליון שאין לה בית והיא איננה יכולה להתאמן או לארח בביתה משחקים מכיוון שהיא נמצאת בקו העימות בצפון המדינה.
נוסיף לזה את העובדה שכל הזרים שלה שוחררו לבקשתם בגלל המלחמה, אז איך מצפים מהקבוצה הזו להתמודד בליגת העל? האם זה בסדר שמצפים מגליל עליון לארח במגרש ניטרלי כשכל שאר הקבוצות מארחות בביתן? מה יקרה במידה ותרד ליגה בסיום העונה? האם זה ספורטיבי? נדמה לי שהתשובה ברורה.
אפשר להוסיף לקלחת גם את הפועל אילת. נכון, היא לא קרובה לגבול עזה ובטח לא לגבול לבנון, אבל על אילת יש איום ממקום אחר, רחוק הרבה יותר. כבר היו בעיר כמה אזעקות, כבר ירו לכיוונה כמה טילים ואפילו כתב"מ מתאבד התרסק על בית ספר ממש לפני מספר ימים (בנס לא היו נפגעים). כיצד אפשר לגרום לשחקנים להרגיש בטוחים להגיע לאילת ולשחק? אי אפשר.
למעשה, לא ניתן לגרום לשחקנים להרגיש בטוחים בשום מקום בארץ, במיוחד שבמידה ובודקים את מספר האזעקות שנשמעו בכל עיר בארץ, מגלים עובדה מדהימה שמתחילת המלחמה, בראשון לציון וחולון נשמעו יותר אזעקות מאשר בבאר שבע, אז איך תצליחו לשכנע את השחקנים הזרים לשחק?
להוציא את ארבעת הקבוצות הגדולות של כדורסל הישראלי, שבמקרה (או לא במקרה), ארבעתן משחקות במפעל אירופי כזה או אחר, רוב הקבוצות בליגת העל איבדו את רוב הזרים שלהן. כיצד מצפים מקבוצה כמו הפועל עפולה למשל, שגם אצלה, כמו אצל גליל עליון, כל הזרים עזבו, להתמודד עם בני הרצליה או מכבי רמת גן, להן יש 4 זרים בסגל? ספורטיביות אמרתם? הצחקתם את המנהלת.
שנעבור לכדורגל?
מ.ס. אשדוד לא התאמנה בצורה מסודרת וגם לה "ברחו" זרים. כיצד מצפים מהם להתמודד כמו שצריך במשחקי הליגה?
למכבי חיפה ומכבי תל אביב שמשחקות במפעלים אירופים יש את אותה הבעייה שיש לנציגות שלנו באירופה בכדורסל.
מספר מועדונים בליגת העל בכדורגל פנו לשר הספורט, מיקי זוהר, בבקשה לפעול לדחיית פתיחת הליגה לחודש ינואר ושינוי מבנה הליגה בשל המצב הבעייתי שחל במדינה בכלל ובספורט בפרט. הבקשות הללו מגיעות ממקום של מצוקה ורצון להיות מוכנים באמת לחידוש הליגה, אך ספק רב אם הבקשות שלהן מגיעות לאוזניים שמוכנות לשמוע ולהתחשב.
הטיעונים הספורטיבים לאי חידוש הפעילות הספורטיבית בישראל הם רבים. יש יותר סיבות לא לחדש את הליגות המקצועניות מאשר סיבות כן לחדש, אבל לדעתי לא צריך בכלל להסתכל על הפן הספורטיבי אלא על הפן האנושי.
כל זמן שיש לנו שבויים וחטופים ברצועת עזה, אסור בתכלית האיסור לחדש את המשחקים. במדינת ישראל אין באמת שגרה כל זמן שמתנהלת מלחמה, מאות אלפי אנשים מגוייסים למילואים, עשרות אלפי אנשים מפונים מביתם והכי חשוב: מאות אנשים מוחזקים בעל כורחם בידיהם של מחבלים צמאי דם. כל זמן שלהם אין שגרה, גם לנו לא צריכה להיות, ובטח כשהשיקולים לחידוש הליגות הוא אגואיסטי ונובע אך ורק מתוך שיקול כלכלי.
חזרה של הליגות כשיש כל כך הרבה שאלות פתוחות ואין תשובות, מוכיחות דבר אחד: המטרה היא לחזור לשחק, בכל מחיר, גם אם המחיר יהיה כבד מדי. לא ככה אנחנו רוצים לראות את הספורט שלנו. לא ככה.
תגובה אחת
Keep functioning ,great job!