מכבי ת"א ומכבי חיפה שיחקו אתמול, כל אחת במסגרת האירופית שלה ולמעשה שתיהן שיחקו בפעם השנייה תוך כמה ימים ואפשר לראות בבירור כמה דברים: הדבר הבולט ביותר הוא שההגנה חלשה. הדבר השני הוא שהקבוצות ממש לא בכושר שיא. שתי הגדולות של הכדורגל שלנו נראות לא מוכנות מספיק להמשך.
הצהובים אמנם ניצחו פעמיים ובכלל, מבחינת התוצאות באירופה, עשו את שלהם: נצחונות כפולים על זוריה ובריידבליק שווים כמובן מקום בשלב הבא. אבל היכולת מדאיגה. ההגנה ספגה בכל משחק ואף משחק לא הלך בצורה חלקה. בשלושה מארבעת משחקיה מול שתי הקבוצות הפחות טובות בבית, הצהובים הובילו 0:3 ועדיין הסתבכו. בכל המשחקים הם לא ניצחו בצורה חלקה והפרש השערים המצטבר של ארבעת הנצחונות הללו הוא סך הכל פלוס 5.
אם התייחסנו להגנה, דריק לוקאסן בסך הכל נראה טוב, רמה אחת מעל היתר ולצהובים יש בלם חזק ומהיר, שמצליח לגבור בעימותים פיזיים על החלוצים היריבים. הבעייה היא כפולה: אחת, שגם הוא עושה טעות אחת קריטית, ששווה שער ליריב, כמעט בכל משחק והשנייה, שהאחרים רחוקים ממנו. אנריק סבוריט לא דומה בינתיים למה שהכרנו והמגנים, שיש להם יכולות התקפיות נהדרות (שלא מנוצלות כמו שצריך ועל זה בהמשך), מרבים לשכוח לחזור ולסגור את האגף שלהם.
בכל משחק באירופה ראינו את היריבות מגיעות לכמה מצבים של שער כמעט ודאי והרבה מזל מנע מהצהובים מתאבד נקודות במשחקים הללו ולהסתבך בבית שלא היתה סיבה להסתבך בו.
אחת הבעיות במשחק ההגנה הצהוב וזה קשור לשיטת המשחק של רובי קין, הוא שהמגנים חותכים לאמצע ומשאירים את הכנף לשחקני הכנף ההתקפיים, במקום לפתוח להם באגף. זה בולט בעיקר בצד שמאל, שרוי רביבו משאיר למילסון את הכנף ולא מבצע עקיפה משמאל. לרביבו יכולות נהדרות כתומך בהתקפה משמאל. הרבה פחות טובות מהאמצע. ברגע שקין ישנה את זה, הקבוצה שלו תראה טוב בהרבה.
לצהובים יש עדיין הזדמנות לסיים ראשונים בבית ולעקוף את גנט, במקרה של נצחון עליה, דבר שיהיה שווה מקום בשמינית הגמר, אך הם יצטרכו לעשות זאת ללא הביתיות של בלומפילד וגם ללא לוקאסן המוצהב. גם כך חלוץ כמו גיפט אורבן הוא הרבה מעל הרמה שהצהובים נתקלו בה מול זוריה ובריידבליק, אך בלי לוקאסן זה נראה לא כוחות.
ואם אצל המכבים מתל אביב לפחות יכולים לנסות לתקן תוך כדי נצחונות ובליגה הקבוצה בכל זאת די משיחות בקלילות, אצל המכבים מחיפה אלה צרות גדולות בהרבה: ההגנה בכלל מסננת ( ספגה כבר שמונה שערים בליגה וגם שמונה בבית שלה בליגה האירופית, בארבעה משחקים) ואין לה העונה אף משחק שהיא באמת הרשימה בו, כולל בליגה שלנו, בה בינתיים היא מתקשה מאוד. קל "ליפול" על המאמן חסר הנסיון, מסאי דגו, אבל לדעתי יש הרבה טעויות שנעשו השנה במערכת המקצועית בראשות גל אלברמן, שקיבל מחמאות מקיר לקיר ובצדק גמור, בשלוש השנים האחרונות, אך השנה משהו נסדק.
עניין ההגנה הוא דוגמה מצויינת: לחיפה היתה הגנה מפלצתית, עם שני בלמים נהדרים, כמו בטובנסיקה וסק, שגם היו מתואמים , כי הגיעו יחד מבלגיה ושני המגנים היו נראים נהדר. העונה קודם כל קורנו וסונדגרן נראים לא טוב, אך הכשלון העיקרי הוא בעמדת הבלם. את בטובנסיקה שחררו, בגלל השחרור של אצילי , כדי להביא זר בעמדת הכנף. זר כזה לא הגיע ובחיפה בנו על סבע, שעכשיו ברור שההימור נכשל כי גם סבע לא יישאר במועדון, כדי להביא בסופו של דבר בלם זר אחר, בגלל האזרוח של סונדגרן. בלם שהוא פחות טוב מבטובנסיקה ובטח פחות מתואם עם סק. בנוסף, גם שואו עד עכשיו ממש לא נראה מחובר לקבוצה ונראה שבחיפה ממש מנסים לחבר אותו בכח.
לי אין ספק שחיפה של העונה שעברה היתה מתמודדת טוב בהרבה עם קבוצה כמו ראן, מאשר לקבל ממנה פעמיים 3:0.
ברור שהמלחמה יצרה בעיות סובייקטיביות נוספות ומשפיעה מאוד. לקבוצה אין את העוצמה שנותן לה הקהל שלה בסמי עופר וגם כל הסיפור עם סבע ואשתו ועכשיו עם הזרים והשלט, לא יכול להוסיף שקט ובטחון. צריך לראות האם הטיפול של קברניטי המועדון בפרשה, יחד עם הגיבוי שנתנו לזרים בנושא השלט, יצליח להרגיע את כולם ולהחזיר את מכבי חיפה לשחק כדורגל טוב.
בתחילת העונה, כשהקבוצה עדיין נראתה בהמשכיות של העונה שעברה, גם דגו נראה הרבה יותר נינוח ובטוח בעצמו לעשות מהלכים, כמו לתת לחלאילי לשחק. עכשיו, כשהכל הולך קשה, דגו מתקשה לעמוד בלחץ, בטח ובטח כשברקע מעמדו המעורער של ברק בכר בכוכב האדום.
בחיפה נראה שבאירופה כבר לא תהיה הזדמנות לתקן, אך כמובן שלא נגמר שום סיפור מבחינת הליגה ודרכה יכול דגו להציל לעצמו את המשך העונה ואת הקריירה. המשחק בראשון מול הפועל באר שבע הוא הזדמנות מצויינת להצהרת כוונות. נחיה ונראה.